מבעד למה שמתחשק

מאת ד"ר גיידבה יוגנדרה

ד"ר גאיידב יוגנדרה: "השתוקקויות הן מקור הבעיות שלנו".

רבות נאמר על השתוקקויות כמקור הבעיות שלנו.

השתוקקויות פוגעות בבהירות שלנו וגורמות לנו לפעול באופן שגוי ומוטעה.

ויתור על השתוקקויות אפילו בשלב מאוחר בחיים, מביא את כל הטוב שהוא יכול להעניק לנו.

אם אנו יכולים לדמיין ישות דוגמת אלוהים (שאינו נחשב ביוגה כבורא והורס כי אם כנשמה מושלמת, שהגיעה להגשמה רוחנית, כזו שאינה נגועה בחולשות אנוש. הוויה מושלמת המשמשת כדוגמא לתכונות אותן מבקש היוגי לקיים בעצמו - המתרגם) – הרי שהוא נטול השתוקקויות.

הוא נחשב כמי שנמצא, מתבונן, אבל ללא השתוקקויות.

אנו איננו יכולים להגיע למצב זה. במוקדם או במאוחר אנו מגיעים לנקודה בה מתעוררים בנו רעיונות ואנו פועלים, דבר הגורם לכאב. תכונה אנושית זו נלמדת ע"י היוגים.

נטייה זו לעשייה ופעולה היא מולדת, אינהרנטית. כל החיים אנחנו רצים לפה ולשם. כשאנו נשאלים, לשם מה? איננו יודעים, אבל אנחנו פעילים.

ישנו סיפור על קבוצת חיילים הצועדת במשך ארבע שעות ואינה מוצאת דבר. המפקד פונה לאחד הכפריים ומבקש ממנו שיכוון אותו והוא משיב: עוד קצת קדימה. הם ממשיכים לצעוד במשך עוד ארבע שעות. שוב פונה המפקד לאדם אותו הם פוגשים בדרך ושוב הוא מקבל תשובה: עוד מעט ותגיעו למחוז חפצכם. המפקד פונה לחייליו העייפים ואומר להם בעגה הצבאית: ברכותיי, אנו מחזיקים מעמד. זה דבר חשוב בצבא, בקרב. לא הלכנו לאיבוד, לא נשברנו, אנחנו עדיין מחזיקים מעמד.

כל היום הם צועדים ועדיין המסע ממשיך. זהו מצבנו. אנו אינטליגנטיים, חושבים, מתכננים, מארגנים, מנסים אבל בסופו של דבר אנו מנסים שוב. איננו יכולים להגיד שהשגנו משהו.

המכשול הוא הקומפלקס האישיותי שלנו (המיינד – המתרגם) ואם האישיות שלנו היא לגמרי נדיפה היא עשויה לחולל קשיים.

אנו חייבים להיות עסוקים באיזו תכלית, באיזה משמעות.

היוגי האידיאלי הינו נטול השתוקקויות ויעדים, אלא רק נוכח ומתבונן, מודע כל הזמן.

האירועים ימשיכו להתרחש, דברים יקרו, אך הוא אינו בוחר תחום או העדפה, אינו שואף לדבר, הוא כמו צופה, משקיף.

אתה על החוף, מתבונן בים ובגלים המתקרבים אליך יותר ויותר, אך אתה יכול להישאר במקומך כל היום, כל הלילה.

הים ימשיך להראות מפחיד ומאיים בכל פעם שתתבונן בו, אך יש לו את הגבולות שלו.

העולם החומרי החיצוני מחולל דברים רבים ומעורר בנו חרדה, אך בסופו של דבר הוא נותר היכן שהיה.

שינויים קטנים מתחוללים, אך אם נבין שאלו שינויים קטנים, נוכל להיות רגועים יותר.

בית נבנה ונהרס, דברים מסוג זה מתרחשים. אך אנו נצמדים והדבר יכול להפריע לנו. הפחד הבא שלי הוא מה שיקרה לי או למה ששלי. איננו יכולים לחשוב על משהו אחר מלבד על עצמי ועל מה שיש לי. מי שמבקש להיות במצב אחר, מציב את ההתבוננות כמטרתו, כעמדה בה הוא בוחר להתקיים.

רק צפה בשינוי, בעולם כפי שהוא ממשיך ומתקיים. זהו מצב רצוי.

אתה מבחין בשינויים ואתה מודע לכך שהם מתרחשים כל הזמן, שאין להם סוף.

אם אתה בהלך רוח מסוים, או במצב כלשהו והוא אינו כה נפלא, גם זה ישתנה ויחלוף.

השאיפה הינה: העמקת ההבנה בדבר אופייה של המציאות ולפיכך הימנעות מסוימת מהתחברות יתרה עם האובייקט כמו גם עם כל ההשתנות שהיא חלק ממנו, מלהיות מוטרד במיוחד כמו גם שמח עד לב השמיים.

(* תקציר של הרצאה במומביי, תורגם בהרשאת היוגה אינסטיטיוט ע"י ט.ר)