מוקשה - השחרור היוגי והדרך אליה

מהן המוטיבציות המרכזיות בחיינו ועל מי מהן במיוחד אנו צריכים לפי התפיסה היוגית לשים את הדגש?

ד"ר ג'איידבה יוגנדרה:

המשמעות היא ללכת מ, לשחרר, לעזוב.

היעד הסופי של יוגה זה מוקטי, הקלה. עד שמישהו הגיע לסוף מעגל חייו הוא מחכה לשחרור. שם

במצב הזה אדם יכול לוותר על גופו ולהישאר חופשי. מילה מעניינת אך ללא ספק מורכבת כי הגוף לא יכול להיעזב סתם כך. בדרך כלל הוא נשרך.

הנסג'י יוגנדרה:

אנחנו מדברים על פורושטראס, מוטיבציות, פעילויות שאדם אמור לעשות במהלך יומו ובחייו.

דהרמה – מחויבויות.

ארטה – להתפרנס, לשרוד חומרית, לסמוך על עצמך ולהיות פחות תלוי באחרים. כולנו צריכים ללמוד להיות תלויים בעצמנו.

קאמה – תיעול ריגשי, הכוונת רגשות.

והרביעי - מוקשה.

מוקטי, שחרור. השאלה שחרור ממה? שחרור מכעס וסבל,  שחרור מבעיות. חשוב להבין לעומק ש

כאב, בעיות וסבל הם מהעולם החומרי, מהאופן  בו אנו נקשרים, נצמדים ומושפעים מהחומר.

אנחנו עצמנו עשויים מחומר כך שאי אפשר לחלוטין להתעלם להשתחרר ולהישמר מההיבטים החומריים של הקיום. אבל אם יש לנו הבנה לגבי המקום של החומר, המוגבלות שלו ואיך אנחנו מצליחים לא להיגרר לסבל וכאב מהחומר, אזי ההבנה הזו נחוצה ומועילה לנו מאד.

לשם כך אנו חייבים להשקיע איזושהי מחשבה, עבודה, עשייה. אנו צריכים לפעול כדי להגיע לכך ולא רק לדבר ולקרוא על כך.

מה שמוצע ביוגה הוא שאדם יישב בשקט כל יום קצת זמן ויחשוב, יבדוק, יבחן, יערער על המוסכמות של העולם החומרי, אנליזה על מאפייני ומגבלות העולם החומרי ועל איך אדם צריך לחיות.

 לבד אך ביחד, נפרד אך מחובר, מנותק אבל עדיין חלק מהעולם.  חי ופועל בעולם אך לא שייך לעולם.

לחיות את חיינו ככה.

אתה חיי לשבת, לחשוב לנתח ולנסות להבין את החיים שלך ואת החיים מסביבך. זו עשייה . שב בשקט הייה עם עצמך וראה מדוע כואב מדוע מתעוררות בעיות. וננסה להשיב  על כך לעצמנו.

שנית , היה קצת פחות אנוכי. כי אנוכיות קשורה בעולם החומרי. אז השלב הראשון בלנסות ולהבין את העולם החומרי זה להיות פחות אנוכי.

חשוב על אחרים, עשה מה שאתה יכול בשביל אחרים. היה מנותק מעט מהעולם החומרי .

פעילויות אלו צריכות להיות חלק משגרת היום שלנו.

האם אנחנו מבלים קצת זמן בשקט עם עצמנו? האם אנחנו חושבים מה אנו יכולים לעשות בשביל אחרים? כיצד אנו יכולים להיות מועילים עבור אחרים? כי לעשות למען עצמך, למען המשפחה שלך, הפרנסה והעבודה שלך, את זה כולם עושים. אבל בעבור משהו שאיננו שלך מה גם שאין באמת משהו "שלך" שהרי לכל דבר החוקים שלו וכל אחד הולך ופועל לפי הזמן והמרחב שלו.

חשוב שנפתח מחשבה כזו.

(היוגה אינסטיטיוט מומביי, 4.6.2015)