שחרור - מוקשה
תקציר
שיחתם של ד"ר גאידבה והנסג'י יוגנדרה
את המושג הזה יכולים להבין רק תלמידים מנוסים, אחרים יכולים לקרוא
עליו.
כשהתודעה הרגילה נרגעת החושים אינם כה חדים. גם כשאתה באמצע העולם
אינך שומע, או רואה או נוגע. זהו השלב שהקומפלקס האישיותי נסוג.
זה מתרחש לעתים בחיינו כשגם כשאנחנו נמצאים, רואים ושומעים, אזי
המיקוד ותשומת הלב אינם
בעולם וזה גם מה שאנו מדווחים לאחרים אודות העמדה שלנו.
מצב זה הנו נדיר.
במקרה זה, השחרור מתקיים תוך מודעות והאדם אינו מוטרד מאף דבר אחר,
אלא חווה סוג של התעוררות פנימית; מודעות לקומפלקס האישיותי, לתודעה למהות – תוך היוותרות
במצב זה.
מצב זה הוא ללא כאב, ספק או סבל. זוהי אחת מטכניקות תודעת העל היוגית,
המובילה לאי התייחסות לעולם החיצוני.
אנו יודעים זאת כשאנחנו חווים זאת.
קשה להבין את ההוויה הזו במסגרתה הקומפלקס האישיותי אינו קיים ואין
שום עניין בעולם החומרי.
שאלה: האין התקדמות חומרים נחוצה, הרי בלעדי איננו יכולים לשרוד?
תשובה: התקדמות חומרית הנה עבור אדם פשוט: אוכל, מחסה, מים. אבל איננו
מסתפקים בכך ואיננו רואים זאת כמספיק, אלא
רוצים בית גדול, עוזרים ועוד וגם זה לא מספיק לאנשים עשירים והם רוצים בית ענק,
מכוניות ועוד. אין לכך סוף וכך תמיד נשאר צמודים וקשורים לחומר.
מצב זה מיועד לבני אדם ומי שמאד מעוניין בכך יוכל להגיע לכך. למרות
שהוא בעל משפחה (החי ומתפקד בעולם – המתרגם).
הנסג'י: במצב זה אתה חלק מהעולם אבל אתה לא מאבד את הראש בגלל משהו
שקורה. עבורך הכול מאוזן. אינך מתרגש ומסתחרר מהצלחה ואינך נכנס לדכדוך גדול בגלל
כישלון או כשמשהו שאינו רצוי מתרחש.
(מומביי 05.10.2012. תרגם ט"ר)
תגובות