שילוב יוגה בכיתה מקדמת

שילוב יוגה בכיתה מקדמת

מאת בלינדה בן אטר-קוטלר

דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה

רקע :

אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות.

זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: "ליקויי למידה"– וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות)....

הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות".

הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים.

למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות.

הקדמה :

כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע בו אנחנו מציינים(עם לוח חיזוקים בשילוב תכונית עיצוב התנהגות) את הנוכחים, והנעדרים שעוד לא הגיעו  בבוקר לכיתה (חלק ניכר מהתלמידים מגיעים בהסעה).

יש להדגיש שכל התלמידים עם הישמע הצלצול נכנסים מיד לכיתה להבדיל משאר הכיתות בבית הספר, כך שמי שעוד לא נוכח בכיתה עוד לא הגיע לבית הספר.

למרות גילם הצעיר של התלמידים כבר רכשו מילים ומושגים בשיעור זה דוגמת

נעדר / נהדר- בהקשר למי שנמצא/נוכח לעומת מי שנעדר (ועוד מי שמתנהג נהדר).

בחוויה האישית שלי חשה שתלמידים אילו הבאים מבתים מפורקים ומורכבים שהם כמו "גוזלים בקן" ועלי מוטלת המשימה לשלב את כל הגוזלים בקן צפוף...מאד...(כיתה קטנה מאד פיזית כשחלק מהתלמידים גדולים מאד פיזית לעומת אחרים שהם קטנים, שבריריים ועדינים. ובקן כמו בקן – גוזלים יכולים ליפול ממנו.

בעיני השיעור הראשון הינו השיעור המשמעותי ביותר עבור ילדים אילו וחשוב להכיל ולקבל אותם באופן רגוע ונעים. שכמובן מתחבר לגישה היוגית.

יש השלכה ותוצאות טובות לאופן התנהלות זו לאורך השנים שלי כמורה, ולכן בחרתי להוסיף לטקסיות זאת את נשימות היוגה בשיעור הראשון .

(עלי לציין שמדריכת המתי"א בדעה שהשיעור הראשון אצלי מבוזבז ומתבזבז...

בטענה שצריך "ללמד" קרוא/כתוב ...ואני ממשיכה ב"דרכי"...מתוך אמונה שזאת בדרך הנכונה).

מכאן שנראה שמבחינת הגישה היוגית ייתכן וזהו סוג של שילוב שתי טכניקות :

התכוונות והתכוננות טקסית יומיומית ברמת התלמיד והמורה, כלומר שימוש בטכניקת יוגה לריכוז והרגעה בחלל הכיתה שנחוץ והכרחי ללמידה והתקדמות בכיתה.

אני (והסייעת) משמשות מודל,ותופסות את עצמנו כמדיה להנחלת יסודות וערכים שאנו מבקשות להנחיל, להטמיע (כחלק מקשת ערכים בנושא הכבוד עליו אני עובדת מתחילת השנה ובשילוב ערכים כמו עם מתינות, צניעות, עזרה לזולת, ערבות הדדית, תמיכה בחלש) .

עבורנו בכיתה עם בעיות התנהגות ואלימות קשה כל הערכים רלוונטיים ומשפיעים, כשבעיקר רוצה להנחיל את נושא הכבוד של אחד כלפי השני ותמיכה באחר/חלש.

בחרתי להוסיף לסטינג בקבוע של השיעור ראשון כל בוקר את טכניקת הנשימות בעמידה,(תנוחת התפילה). וזאת למרות שצפוף פיזית בכיתה ואין הרבה מקום.

התלמידים עמדו ליד השולחן שלהם ובקשתי שכולם ינסו לעצום עיניים, כשהידיים מולם בתנוחת התפילה.

כיוון שתלמידי כיתה ב' קיבלו ספר תורה בטקס חגיגי בתחילת השנה ותלמידי כיתה א' לומדים יחד עם כיתה ב' את נושא בריאת העולם, היה להם קל ומתאים לחבר את תנועת התפילה לאלוהים.

בתרגול שערכנו שלושה ימים ברצף יש לציין שחלק מהתלמידים הצליחו לעצום עיניים ולנשום באופן שהדרכתי. היה צחוק והיו כאלה שלא הצליחו וגם הפריעו אבל קיבלתי הכל.

מטבעי ובאופיי תמיד גם אומרת ומאמינה שכל אחד (תלמיד ואדם) הוא יחיד ומיוחד.והכל בסדר.

התלמידים שיתפו פעולה כשביום השלישי לתרגול הם אפילו "הזכירו" לי שצריך "לעמוד ו"להתפלל".

סיכום :

לא היו לי ציפיות ו/או אכזבות למשל שלא כל התלמידים שתפו/ישתפו פעולה. (יודעת שהיוגים דוגלים בעבודה ללא ציפיות ומאמצת גישה זו).

ללא ספק התרגול של עמידה ב "תנוחת ההתפללות", כמו שתלמידיי קראו לזה,  תוך נשימות הרגיע, והכניס את רובם לאווירה רגועה ושלווה לתחילת יום הלימודים.

ואני אשתדל להמשיך לתרגל זאת, תוך שילוב כמובן של עוד טכניקות יוגיות בכיתה.

למדתי בשיעורים שלך טל דברים רבים ובין היתר שהצלחה ( על פי הגישה היוגית ) תלויה בטיפוח הקשר והאינטגרציה בין המורה לתלמיד, ברוח האתיקה והערכים היוגיים. כמובן תוך כדי שאני מקבלת את עצמי עם המורכבויות והקשיים האישיים שלי ומשתדלת להפגין שליטה במנעדים הרגשיים שלי.

ואני ממשיכה לעבוד על עצמי כל הזמן.