יוגה ואקטיביזם חברתי

  

יוגה ואקטיביזם חברתי הן בעיניי מילים נרדפות. זאת מהטעמים הבאים:

א. יוגה כאימון גופני-נפשי היא אפשרות מצוינת לשיפור מצב הבריאות ואיכות החיים באמצעות פעילות פיסית שאינה מצריכה ציוד ייחודי, ביגוד תואם, השקעה כספית, נסיעה-ניידות ועלויות נוספות. בכך היא קוראת תיגר על תרבות הספורט בחברה הקפיטליסטית שהינה עוד מוצר צריכה ראוותני; חדרי כושר יוקרתיים, אולמות התעמלות חדשניים, תחרויות ומרתונים ברחבי הארץ והעולם, אופניים מפוארים, ציוד ספורטיבי יקר, מזונות בריאות- תוספים, צורך בזמן רב ועוד שלל מאפיינים מסחריים בולטים. יוגה גופנית, לעומת זאת, אפשר ללמוד לבד  (או לאחר מספר שיעורים מצומצם עם מורה) , לעשות בכל מקום, בבית, בחיק הטבע, בגינה הציבורית, בכל זמן שמתאפשר ומתפנה לצד ולנוכח מחויבויות החיים של אנשים רגילים ובמתינות. יחד עם הליכה בעצימות בינונית היא כל מה שאדם צריך כדי ליהנות מפעילות גופנית בריאה ואפקטיבית.

ב. האימון הגופני-נפשי ביוגה יחד עם שינוי אורח החיים והגישה אליהם, מסייע בהתמודדות עם קשיים בריאותיים מגוונים. בכך הופך המתרגל היוגי לתלוי פחות באחרים ובמיוחד לתלוי פחות במערכות הבריאות, בציוד רפואי, בתרופות ובחסדיהם של רופאים ומרפאים, שאינם רואים תמיד את המטופל לנגד עיניהם ולא אחת אף מונעים ממוטיבציה כלכלית ולא בהכרח בריאותית.

ג. בעוד שספורט מעייף ומוציא כוח, יוגה מטעינה בכוח ובאנרגיה ומפתחת עמידות, איתנות, סבלנות וחיוניות אותם אנו חסרים כל כך בעולמנו ושאת העדרם אנו חווים היטב במרחב הציבורי והכלכלי-חברתי.

ד. יוגה באופן בו אני מבין אותה היא אמצעי להבעת תפיסת עולם באמצעות גישה ופעולה, תנועה ונשימה. תרגילי היוגה, כשהם נערכים ומונחים ברוח זו, מבוצעים במתינות, בעדינות, ברכות ובנועם – ערכים וחוויות שאנו משוועים אליהם בעולם התחרותי, התזזיתי והתכופות תוקפני בו אנו חיים.

כשאנו לומדים ומלמדים יוגה בגישה זו אנחנו מביאים את העדינות, הרכות, החיוניות וההתחשבות אל עולמנו ואל עולמם של אנשים שלא אחת חסרים חוויות ותחושות אלה בחייהם.

ד. יוגה היא הזדמנות להכרות עצמית, לקבלה עצמית ולפיתוח שביעות רצון מהחיים כפי שהם (באמצעות יצירת חוויות נעימות) – עוד מקבץ ערכים שאיננו בנמצא בארסנל המודרני המקדש עבודה מאומצת, צעירות, רזון, יופי, ממון, בריאות אמפירית והצלחה מכומתת.

ה. יוגה מסייעת למצוא משמעות, ערך הישרדותי נחוץ ובסיסי בתוך מציאות שאין לנו תמיד שליטה והשפעה עליה ושיכולות הבחירה שלנו בה הן לא אחת מצומצמות למדי.

ו. יוגה כותבת שפה לא מילולית מאחדת. בסיוע מפגש חוויתי שתחילתו בהתוודעות אל הגוף על מגרעותיו וחולשותיו והמשכו בעבודה השלכתית מן הגוף אל הנפש, האישיות והעצמי; אנו יכולים להבחין במכנה המשותף האנושי ולהבין ביתר קלות את המכניזם של האחר והשונה, של החלש והמוחלש, של המבוגר והחולה, של המודר ושל המוזר וגם של מי שמוגדר כאויב.

האימון ביוגה הוא לפיכך הזדמנות מצוינת להשתחרר ולשחרר מעט ממעגלי קושי יומיומיים והוא יוצר עבורנו מרחב זמין וחופשי של הרגשה טובה, מידה של אופטימיות וחיוניות ובמילים אחרות: בריאות.

יוגה כפעולה ממשית של אקטיביזם חברתי כאשר היא מועברת ליחידים רגישים ולקבוצות רגישות בקהילה ובחברה וכאקט סימבולי כאשר היא מיושמת, מבוצעת ומתורגלת ע"י שוחריה.

השיטה הכלכלית החברתית המקובלת במרבית מדינות העולם מעבירה את האחריות באופן כמעט מלא מהרשויות אל הפרט; אולם איננו יכולים לבטוח בממשלה שתדאג לנו למזון נקי ולאוויר טהור, שתסייע לנו לטפח שלווה, רוגע ושקט נפשי. אנו הופכים להיות צרכנים שעובדים קשה רק כדי לסדר לעצמנו משהו מזכויותינו הטבעיות וזאת באמצעות רכישה של פעילויות פנאי, חופשות, טיפולים, שיקויים ועוד. כך אנו רק מגבירים את מעגל הלחץ והמאמץ שמחייב אותנו לעבוד קשה כל השנה רק כדי לממן חופשה מרגיעה בסופה ובילויים וטיפולים במהלכה. יוגה כאימון גופני, כאורח חיים וכגישה לחיים מציעה אלטרנטיבה שמאפשרת להפחית את התלות במענגים ומבריאים מלאכותיים באמצעות הקטנת הביקוש-צמצום הצריכה ושיבוש ההנחות הכלכליות המקובלות.

מאמרים לקריאה נוספת:

- יוגה ורווחה חברתית, תרגום מאמר המערכת של הטיימס אוף אינדיה מפברואר 2007.

http://www.talravid.co.il/2015/01/blog-post_24.html

- מאמר מצויין בנושא זה מתוך הבלוג של מורים ליוגה בברלין.

http://www.englishyogaberlin.com/yoga_outside_the_box/

שימו לב למדיניות התשלום הדיפרנציאלית שהם מציעים לתלמידיהם ושמקובלת במוסדות יוגה מקבילים בברלין.

-  http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1854033 לא יוגה פורמאלית אבל מאמר מעורר השראה בנוגע לפוטנציאל הטמון בשינוי רדיקאלי של אורח החיים.