אנו מזדעזעים למשמע עוולות המתרחשות רחוק מאתנו, אבל עוולות המתקיימות מתחת לאף כמו אינן מעוררות דבר. יש לנו יכולת מופלאה להפוך ל"לא אישי" את הקשה הקרוב ובכך כאילו להעלימו.
נאמנים לתרבות הריאליטי וההקצנה הפסיכולוגית, אנחנו מזועזעים מאירוע גדול שקרה, ממשהו חזק, שיש בו שפע של דם, צבע ודמעות, אבל את העוולות היומיומיות המתרחשות אצלנו קרוב איננו מזכים אפילו במבט קצר.
הצורך לכבס ולנקות את המצפון שחש במצוקה מובילנו שוב ושוב לפעולות מוחצנות ומיוחצנות של עזרה ונתינה אבל הללו אינן כרוכות בוויתור משמעותי ובשל כך גם השפעתן מינורית וחיוורת.
רבים מכורים לתנועה, נעים ממנעד רגשי גבוה למנעד רגשי גבוה יותר וכל מה שקורה בעצימות נמוכה יותר כמו לא נוגע.
הסירוב להבין שמשהו לקוי מאד קיים באורח חיים שהשגיות, תועלתנות, חומרנות וציניות שורה בו, לוקח אותנו למחוזות רחוקים ובלבד שנפנה מעצמנו את הצורך להסתכל קרוב ולהתמודד.
למעשה, איננו סבורים שיש קשר בין הדברים, בין הערכים הבולטים המנחים אותנו לבין אלימות, סבל, חולי, עוני ובושה. נראה שזו גזרת גורל, אבל היכולת לשנות ולהשפיע היא גדולה יותר ממה שאנו מתארים ומעריכים.
(מתוך "בין הנשימות" מאת ט.ר בהוצאת מדף ליוגה)
תגובות
מורן
אין ספק כי "מתן בסתר" היא העשייה הנעלה ביותר אולם בעולם בו הכול מצולם ומפורסם ושווה את ערכו במספר הלייקים, הרי שגם "מעורבות היא מטבע עובר לסוחר...
ענת ח.
תגובתי למאמר "מעורבות":
נכון שאנחנו מזועזעים מאירועים גדולים שמתרחשים סביבנו ,אבל חשוב מאד לזכור שגם העוולות היומיומיות המתרחשות סביבנו הן גם חשובות אנחנו כהורים ומורים נתקלים עם בעיות לימודיות רגשיות וחברתיות שמזעזעים אותנו לפעמים לכן עלינו להתערב ולחשוב על בעיות אלה ולמצוא פתרונות .
פלורית
אני כמורה לאומנות מאמינה כי יש לעודד את הילדים תחיל את השנוי על הדף, שינוי שבתוכו אסיים דגש על עיצוב, דיוק, תכנון.. ערכים שאותם הילד ייקח אתו וישפיעו על כל תחום בחייו הבוגרים. אירית דניאל
לדעתי יוגה בשבילי היא התחברות היחיד והיקום.
דרך של התבוננות מבפנים החוצה ובעידן המודרני היא דרך חיים.
אירית דניאל
ההתעלמות מהרוע בעולם הרחוק מאיתנו זה סוג של מנגנון הגנה ולא אדישות....איריס שוורץ
שירה סגל
מסכימה ומצטרפת לאיריס שכתבה על כך.
באצות הברית ילדים בגילאי גן לומדים כי חלק מכספם וחסכונותיהם מוקדשים לתרומה. אנו למדים כי בימים עברו נתנו מעשר מגידולים חקלאיים למי שידו לא היתה משגת.
נתינה היא גם מעבר לחומר, נתינה היא גם לראות את האחר. לא לעמוד מן הצד ולנסות להניע למקום טוב יותר.
רינת
מסכימה ומצטרפת לאיריס שכתבה על כך.
באצות הברית ילדים בגילאי גן לומדים כי חלק מכספם וחסכונותיהם מוקדשים לתרומה. אנו למדים כי בימים עברו נתנו מעשר מגידולים חקלאיים למי שידו לא היתה משגת.
נתינה היא גם מעבר לחומר, נתינה היא גם לראות את האחר. לא לעמוד מן הצד ולנסות להניע למקום טוב יותר.
רינת
אורטל שטרית.
אנחנו חיים בעולם שאין סוף מכל מנה אירועים ... כן שומעים , רואים , ומרגישים וכועסים ולפעמים מסכימים ולפעמים מתנגדים ...אבל לפעמים אנחנו לא יכולים להתערב כמו שצריך כל אחד ממנו מתערב בשיטה שלו אנחנו צריכים להסתגל עם האחרים או עם המציאות שאנו חיים בה.
כל מה שקורה בחיינו מאירועים כן זה משפיע עלינו ועל היחסים בין האחרים . למרות שאנו חיים כל הזמן במצב שינו מרוב האירועים .
לובנא אליאס