פשוט לשבת, מדיטציית קשיבות

מדיטציה, או בשמותיה האחרים: מיינדפולנס, התבוננות, השתקעות נפשית, מודעות וכל כינוי דומה, נתפסת כשיטה מורכבת שבליבה "משהו" אותו על המתרגל לבצע. אולם, הנטייה להיתפס ולהיצמד לטכניקה ולהפכה לעיקר היא דווקא הסוגיה המרכזית שעמה מבקשת המדיטציה להתמודד.

הצגתה של המדיטציה כטכניקה אימונית שמהותה התמקצעות של התלמיד בעשייתה הופכת אותה למצרך נדיר בעבור רבים, החשים שאין להם את הידע ואת היכולת לבצעה, שלא זכו להכיר מורה או מדריך שילווה אותם בכך או שפספסו את הטיול האחרון למנזרי תאילנד ולאשרמים של הודו. זאת כמובן, לצד העובדה שההצמדות האובססיבית לאימון או תרגול פורמלי שופכת לא אחת את התינוק יחד עם המים.

למעשה, מדיטציה היא ההסכמה להיות תלוי פחות בשיטות, מידעים וטכניקות שקיימות אצל אחרים למען יצירתו של מאגר הבנה בייצור עצמי המעוגן בחוויה אישית.

לפיכך, ההנחיה הפשוטה של "פשוט לשבת" תוך התבוננות מתמדת על עצמנו, על גופנו ותחושותינו היא הסוד הקטן העומד מאחורי המילה הגדולה.

תפקידו של המורה הוא להציג אפשרויות מגוונות להתבוננות (בישיבה, הליכה ועוד) ובעיקר לסייע מעט בביאור ותמלול חלק מן התחושות, ההבנות והחוויות ולתמוך ביצירת המסגרת לתרגול מתמשך.

בסופו של יום המדיטציה מזמינה אותנו לקום מן המושב או השיעור ולפגוש את החיים, הזירה האמיתית שבה מודעות מתפתחת בהדרגתיות ומתקיימת לסירוגין. מדיטציה כזו מועילה במיוחד ובעולמנו הפעלתני הכרחית מתמיד.

מדיטציית מודעות ממוקדת בטיפוח תשומת לב לכל מה שעולה ברגע הישיבה, תחושות גופניות, רגשות, מחשבות, מצבים מנטאליים, הכול מכול מוזמן, רצוי, ראוי, מקובל ומכובד.

האימון הגופני ביוגה גם הוא יכול לשמש פלטפורמה למדיטציית מודעות.

מסורתית נועד האימון הגופני ביוגה, בין השאר, כדי לסייע לאימון המדיטציה להתקיים; ישיבה ממושכת במדיטציה עלולה להיות כרוכה במאמץ גופני ולגרום לנוקשות שהתנוחות היוגיות מנסות לעדן ולרכך. אולם, לצד היותן כלי עזר המאפשר מדיטציה, משמשות התנוחות היוגיות עצמן כאמצעי התבוננות.

ביצועו של תרגול שיש בו יסוד קבוע וחזרתי מאפשר למתרגל ללמוד ולהכיר את עצמו וזאת במסגרת המרחב של האימון. התנועה המוכרת מעוררת תחושות הנחוות עקב המפגש האינטימי עם הגוף ועם כל מה שמתעורר ועולה ממנו.

הניתוק מההתייחסות לטכניקה מתאפשר בזכות הניסיון והמיומנות בתרגול, המושג כפרי של התמדה והתמסרות למסגרת המחייבת שלו. כך מתהווה מסגרת בטוחה, מוגנת ומאפשרת של הוויה. טיפוח מרחב משמעותי קשור לאופן שבו אנו מתרגלים, למידת העצמאות היציבה שלנו ולהעדר התלות במורה, בטכניקה ובמסגרת של שיעור קבוצתי.