האומנות והתרפיה של יוגה על כיסא

אימון גוף נפש מונגש שמתאים לכולם

נעמעם את האור. נסגור את הנייד. נשב על כיסא, הגב ישר וצמוד למשענת. הראש מורם מעט. כתפיים רפויות, צוואר רפוי, הגב רפוי. כל הגוף רפוי ושקט.

חבר שלי נהג לתרגל יוגה. לאחר שחלה שוב אינו יכול לבצע עם גופו את אשר ביצע בעבר. האם הסתיים הקשר שלו עם היוגה? האם דווקא כעת כשהוא נזקק למלוא הסיוע שדרך היוגה יכולה להושיט, אין הוא יכול עוד לחוות חווית יוגה? למעשה, אם יפנה אל המקומות בהם מלמדים יוגה באזור מגוריו, לא ימצא קבוצת תרגול בה יוכל להשתלב.

אנשים בעלי קושי תפקודי ומגבלה גופנית חווים בחייהם מידה רבה של כאב, מצוקה, פחד ודאגה אך אינם חושבים לפנות לעולם היוגה, הנתפס כעולמם של הצעירים החתיכים והגמישים.  זאת למרות שהיוגה כגישה, כאורח חיים, כפילוסופיה יישומית וכתרכיב ממוקד של תרגילי גוף ונשימה עשויה להוות תרפיה אינטגרטיבית משמעותית עבורם, בהיותה ממוקדת בהפחתת סבל תוך הצעתה של פרקטיקה התערבותית בהירה ונוחה לביצוע.

אנשים המתמודדים מחלות מאיימות חיים; סרטן, מחלות לב וריאה כרוניות, איידס, מחלות נירולוגיות מתקדמות (טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירי ועוד), מחלות כליה כרוניות, דמנציה, אלצהיימר, חווים התמודדות רב-מימדית. כאבי גוף, סבל נפשי ומצוקה רוחנית, הם רק תיאורים טכניים, המביעים אך מעט מהחוויה הסובייקטיבית המורכבת אותה חווה כל אדם המבחין באיום הנשקף לעצם קיומו בעולם. אף אם האבחנה האובייקטיבית מותירה מרחב גדול וארוך לטיפול זה או אחר, הרי תחושת החרב המונחת על הצוואר, נותרת כחוויות חיים מכוננת, הנותנת אותותיה בנפש האדם, ברוחו ובגופו, עד יומו האחרון.

מארג הקושי, הכאב והסבל עמו מתמודד האדם הופך אותו לא אחת לחפשן, המחפש דרכים שיעזרו, שיהפכו את הסבל לנסבל יותר, עד כמה שאפשר, לו וליקיריו, החיים לצידו והמנסים להקל, ולו במעט, את מצוקתו. למתמודד מוצעת קשת רחבה של התערבויות ותרופות. וכשהסבל הוא כה רב-תחומי, התרופה היעילה צריכה להיות אף היא כזו. האדם המתמודד עם מחלה מסכנת חיים מחפש הקלה גופנית, נפשית ורוחנית. הקלה שבבסיסה הכלה, שהרי פעמים רבות אין המדובר ב"ריפוי" במשמעותו המקובלת, כלומר: הסרתה המוחלטת של הבעיה הרפואית. יוגה תרפיה הנה גישה אימונית-טיפולית, המשלבת גוף-נפש ורוח. מנסיוני לאורך השנים אימון זה מצליח לסייע רבות.

חשיבות הפעילות הגופנית לחיוניות, למצב הרוח, לבריאות נתמכת זה שנים רבות בשפע מחקרים ועדויות. דווקא ברגעים בהם אנו זקוקים לה יותר נזנחת באחת אופציה מרכזית זו. בעולמנו המוחלט והחד-משמעי (שחור, לבן...) אין אמצע. או שאתה מזיע בהליכה אינטנסיבית או שאתה נמרח מול הטלוויזיה באפס מעשה. הלך רוח זה אינו מותיר לאדם שמצבו הפיסי קשה ואף מדרדר, שום אפשרות ליהנות ממה שיש להפעלה הגופנית לתת. אנשים שזוכרים עצמם פעילים גופנית רואים את מצבם הרפואי כגזירת גורל, שאינה מאפשרת להם מרחב ליהנות ממה שפעילות גופנית מסוגלת לתת. וזאת, ברגעים בהם הם זקוקים לה במיוחד.

יוגה על כיסא, הנה פעילות גופנית מתונה, המאפשרת ליהנות מהיתרונות של היוגה, ללא מאמץ גופני מואץ וללא סיכון משמעותי לנפילות ולפציעות. עיקרה, הרפיה ושחרור גופני והשקטת-הרגעת הראש-רצף המחשבות הבלתי-פוסק. היכולת לעבוד בעדינות מרבית עם הגוף, תוך התאמה מוחלטת לטווח התנועה האפשרי לאדם, לצרכיו, למאפייניו האישיים ולאופי מחלתו - מסייעת ותומכת.

יוגה מקלה באופן ישיר על כאב, עובדה הנתמכת בעדויות של מתרגלים.  כותבת לי אישה שהתאמנה ביוגה בעודה מתמודדת עם כאבים אונקולוגיים (גידולים בריאות): "כשאני עושה יוגה, פשוט לא כואב לי...".

תוכנית יוגה על כיסא אינה נוגעת רק במימד הגופני. למעשה, עיקר חשיבותה בתרומתה ההוליסטית לתשלובת גוף-נפש-רוח. יוגה על כיסא אינה מחוללת שיפור דרמטי בכושר הגופני או בסיבולת לב ריאה - אף כי היא תורמת להארכת שרירים, שחרור מפרקים, שיפור תפקודם של איברים פנימיים, האצת תהליכי המטבוליזם ועוד. היא מטפלת בגוף בהיבטים הנפשיים והרוחניים.

תיאוריות ומגוונות מנסות להסביר את ההשפעה המופלאה שיש ליוגה (וליוגה על כיסא כגישה יוגית מונגשת ומותאמת אישית), על המצב הנפשי, על תחושת הwell being  של האדם; זרם של אושר וחיוניות (ביו אנרגיה) מפציע לו פתאום וחווית הנוכחות הקיומית מתעצמת בקרבם של המתרגלים. ההסברים לתופעה זו חלקם ניזונים מאנטומיה ופיזיולוגיה ומתמקדים בהורמונים ובנוירוטרנסמיטורים המשתחררים למחזור הדם בזמן האימון ועושים את כל הטוב הזה. תיאוריות אחרות, רוחניות יותר, מדברות על הממדים האנרגטיים המטופלים, על טעינת הגוף באנרגיית חיים חיונית ועל הקשרים אחרים ברמת הנשמה. תהיינה התיאוריות אשר תהיינה, הן פחות משמעותיות. במבחן החוויתי המעשי, יוגה פשוט עושה טוב ותורמת מאד לתהליכי החלמה, ריפוי ואף חשוב מכך: למניעה ראשונית ושניונית של ליקויים בריאותיים ולהקלה בהתמודדות עימם.

ליוגה יש ערך פסיכו תרפויטי המושג כפרי האימון והנה אמצעי מוכח וותיק לשיפור איכות החיים ומצב הבריאות. בעת התמודדות עם מחלה מסכנת חיים ראוי לראות בה אמצעי-תרופה שכדאי לבחון ברצינות וללא דעות קדומות. כדאי לנסות ולראות האם זה מתאים. לחוות, לנסות למשך תקופה רציפה של חודש לפחות ולהחליט. אין צורך "להיות בריא" כדי לתרגל יוגה. וייתכן אף כי החיבור לעולם היוגה הוא חזק יותר דווקא בעת מחלה. הפילוסוף היוגי, פטנג'לי מהרישי, מתחיל את היוגה סוטרות שכתב במשפט: "ועכשיו דרך היוגה". ועכשיו, לא קודם. עכשיו. קודם, לא הייתה כל סיבה או כוח או יכולת לפגוש, ללמוד ולהכיר דרך זו. ועכשיו זה הזמן. עכשיו, אחרי שניסינו הכול וחווינו כאב וידענו סבל והבנו את הארעיות והזמניות שהיא בבסיס חיינו כאן. עכשיו, ליבנו פתוח. עכשיו מתחיל הריפוי היוגי שלנו אשר יכול להתרחש, אולי, רק אחרי שנוכחנו במגבלותיו או אף באוזלת ידו של הריפוי אותו ניסינו עד כה.

אימון ביוגה על כיסא אינה "שיטה" או המצאה, אלא גישה לתרגול ולטיפול עצמי. טכניקה המתאימה את תנוחות היוגה הקלאסיות לצרכים וליכולות של המתרגלים במקום בו הם נמצאים בחייהם. כדי לתרגל יוגה צריך, למעשה, מזרון או כיסא, מעט זמן ולב פתוח. אסנות יוגיות רבות המוכרות לנו ניתנות לביצוע על כיסא, עם השגת אפקטים דומים לאלו של התנוחה המקורית המבוצעת בעמידה, בשכיבה או בישיבה, ברוח המסורת היוגית.היות והעבודה ביוגה על כיסא מותאמת לחלוטין לצרכי האדם או קבוצת המתרגלים (צעירים הבאים להירגע ולנוח או מבוגרים תשושי נפש בעלי יכולת תנועה מוגבלת, אנשים החיים עם סרטן או ילדים החווים קשיי ניידות) – אין שעור אחד דומה למשנהו. אולם, קיימים קווים מזהים המאפיינים את התרגול ביוגה על כיסא. המטרה הגופנית של התרגול היא, על פי רוב, משמרת. נאמנים לעקרון של "מה שלא עובד – אובד", אנו מפעילים ביוגה על כיסא את מפרקי הגוף מכף הרגל ועד הצוואר. בישיבה על כיסא, הגב צמוד למשענת עד כמה שאפשר – אנו מתחילים להניע את אצבעות הרגליים ומטפסים  הלאה במעלה הגוף. המפרקים נהנים מאימון מתון שסך אותם, מפעילם בעדינות ומשחרר תקיעויות פיסיות וסטגנציות נפשיות (משברי חיים וטראומות שלא עובדו מוצאים את ביטויים הגופני גם במערכת השלד ובמפרקים במיוחד). תרגילי צוואר, כתפיים ועיניים, מסיימים בדרך כלל את סדרת שחרור המפרקים. העבודה תמיד קשובה ליכולות המתרגל; מפרקים מודלקים, אי-נוחות כרונית בחגורת הכתפיים ומתח באזור הצוואר, הם מצבים שכיחים ומשותפים לאנשים רבים. על כיסא ניתן לתרגל כמעט הכול, החל מהברכה אל השמש, כפיפות לפנים, פיתולים, כפיפות לאחור, מתיחות צדיות ועד תנוחות הגיבור השונות.

תרגיל השמש – סוריה נמסקאר - בהתאמה לתרגול יוגה על כיסא.

ישיבה על כיסא.

1. ידיים לחזה –נשיפה

2. ידיים למעלה – שאיפה

3. ידיים לרגליים – נשיפה

4. רגל קדימה  (שמאל על רגל ימין, ראש מתוח במידת האפשר כלפי מעלה) –שאיפה

5. גוף ישר (מתיחת הגב כלפי מעלה, ראש מעט מורם) – החזקת נשימה

6. יורדים לקוברה (תנועת קימור המתחילה מעצם הזנב לאורך עמוד השדרה עד חולית השדרה האחרונה והרמת הראש לפנים) – נשיפה

7 .עולים לכלב ( חלק הגוף העליון קדימה, ידיים נשלחות הרחק החוצה, ראש בין הידיים) – שאיפה.8. רגל קדימה – נשיפה

9. ידיים לרגליים – שאיפה

10.ידיים למעלה– נשיפה

11.ידיים למטה (ישיבת מוצא)- שאיפה.
12. חזרה לישיבת המוצא.

החלפת הרגליים בשלבים 4 ו-9 תשלים זוג של סוריה נמסקאר.

בהצלחה!!