היות אדם - קווים לדמותה של האתיקה הבודהיסטית מבעד להגותה של חנה ארנדט

היות אדם כציווי אוניברסלי החיים יקרים לכולם. כשאדם משווה את עצמו לחברו, הוא לא יהרוג ולא יגרום להרוג. ( הדהמהפדה, בתים 129-130, תרגום אסף פדרמן ) הבעיה עם פושע נאצי כמו אייכמן הייתה שהוא הצהיר והחליט על אובדן המחויבויות והאיכויות האנושיות כאילו לא נותר אף אחד כדי להעניש או לסלוח. הוא טען שוב ושוב, בניגוד לטענות התובע, שהוא לא ביצע דבר מתוך בחירתו ורצונו החופשית, שלא היה לו כל מניע מכל סוג, טוב או רע. הוא רק ביצע פקודות. טיעון נאצי טיפוסי זה מבהיר שהרוע הגדול בעולם הוא הרוע המבוצע ע"י מי שאינם קיימים (Nobodys). רשע המבוצע ע"י אנשים ללא מניע, ללא כוונות, ללא תכלית, ע"י אנשים שמסרבים להיות בני אדם. וזאת מה שכיניתי הבנאליות של הרוע. ( פרופ' חנה ארנדט, אייכמן בירושלים ) הניסיון להפגיש ולחבר בין הגותם של שני פילוסופים ומורים שפעלו במרחבים גאוגרפיים, היסטוריים ודתיים שונים נועד ביסודו לכישלון מסוים, שכן רב השונה מהדומה והאילוץ לראות אדוות של דמיון, עשוי בנקל להיות בעיניי הכותב בלבד ומתוך עולמו הסובייקטיבי. ובכל זא...