כיצד יכולה היוגה, כגישה פילוסופית וכאימון גופני-נשימתי, לסייע בימים של התמודדות עם COVID 19?

ביוגה כמו ביוגה - הדגש המרכזי הוא לעשות את חלקנו בכל מצב שמתרחש ומתהווה, הכי טוב שאנו יודעים ומסוגלים. ואחר כל זה, אחרי שנקטנו את הפעולה הנכונה לרגע ולזמן הנתון, זו שאינה תחת השפעתם/פחות תחת השפעתם של חמשת מחוללי הסבל (הקלישות, מודל אפקטיבי ויישומי המסייע בהגדרתה של אותה "פעולה נכונה" חמקמקה) - זה הזמן לנוח. לשחרר. להירגע. להבין שהתוצאה לה אנו מקווים אינה (תמיד) בידינו או בשליטתנו. הריקוד העדין והשואף להרמוניה בין עשייה-פעולה נכונה לבין הרפיה ושחרור גופני ומנטלי הוא ככל הנראה, הדבר שאנו זקוקים לו במיוחד בימים של אי וודאות. אנחנו ומערכת החיסון שלנו, שרבות מדובר בה. פעלתנות יתר בניסיון לשלוט במה שאיננו יכולים מצד אחד ופסיביות דיכאונית וממורמרת מצד שני הם כל מה שיוסיפו לנו ולבריאותנו (ולסביבתנו) מתח, מבוכה וכאב מיותרים. נדמה שהרבה מעבר להכוונות קונקרטיות וממוקדות טכניקה - ניסיון לחשוב ולאמץ (ולו במשהו) את הגישה של היוגה, פילוסופיה יישומית הממוקדת בשיפור איכות החיים ומצב הבריאות, היא לב התרומה שתרבות זו, שראשיתה בשחר הציביליזציה וששרדה בגלגולים שונ...