כיצד יכולה היוגה, כגישה פילוסופית וכאימון גופני-נשימתי, לסייע בימים של התמודדות עם COVID 19?

ביוגה כמו ביוגה - הדגש המרכזי הוא לעשות את חלקנו בכל מצב שמתרחש ומתהווה, הכי טוב שאנו יודעים ומסוגלים.
ואחר כל זה, אחרי שנקטנו את הפעולה הנכונה לרגע ולזמן הנתון, זו שאינה תחת השפעתם/פחות תחת השפעתם של חמשת מחוללי הסבל (הקלישות, מודל אפקטיבי ויישומי המסייע בהגדרתה של אותה "פעולה נכונה" חמקמקה) - 
זה הזמן לנוח. לשחרר. להירגע. להבין שהתוצאה לה אנו מקווים אינה (תמיד) בידינו או בשליטתנו. 

הריקוד העדין והשואף להרמוניה בין עשייה-פעולה נכונה לבין הרפיה ושחרור גופני ומנטלי הוא ככל הנראה, הדבר שאנו זקוקים לו במיוחד בימים של אי וודאות. אנחנו ומערכת החיסון שלנו, שרבות מדובר בה.

פעלתנות יתר בניסיון לשלוט במה שאיננו יכולים מצד אחד ופסיביות דיכאונית וממורמרת מצד שני הם כל מה שיוסיפו לנו ולבריאותנו (ולסביבתנו) מתח, מבוכה וכאב מיותרים. 

נדמה שהרבה מעבר להכוונות קונקרטיות וממוקדות טכניקה - ניסיון לחשוב ולאמץ (ולו במשהו) את הגישה של היוגה, פילוסופיה יישומית הממוקדת בשיפור איכות החיים ומצב הבריאות, היא לב התרומה שתרבות זו, שראשיתה בשחר הציביליזציה וששרדה בגלגולים שונים את השלכות ההשתנות, יכולה להרים.

שהרי מעבר להתבודדות החברתית, המהלך האחרון שאותו יכולה המערכת השלטונית לנקוט כדי להתמודד עם התפרצות וירוס הקורונה, נדמה כי אין כרגע עוד אמצעים בארסנל.

שנים של מחקר ומדע, מתברר, לא שינו את אופני ההתמודדות עם מגפה מדבקת מאז ימי המגפה הספרדית שפרצה ב 1918. כאז כן גם היום, איש איש נצור בביתו והמשק המשפחתי סגור ומבודד. עד יעבור זעם. או ימצאו תרופות שיכולות לצמצם משמעותית את התמותה מהמחלה. או ימצא חיסון, כאשר ימצא. ושגם אותו, מן הסתם, לא יסכימו ליטול אי אלו אנשים, שיבחרו בדרכים אחרות כדי להתמודד. 

בעתות של מגפה מדבקת הרפואה המערבית מתגלית בשיא כוחה ובמקביל בשיא מגבלותיה.
כוחה - במיקודה בהצלת חיים במקרים אקוטיים באמצעות תרופות אנטי ויראליות, ישנות וחדשות, תרופות להפחתת סימפטומים, החייאה והנשמה. יכולת עצומה ודרמטית, שאין לאף אינסטנציה טיפולית.
במקביל - אין היא מסייעת במניעה ובטיפול שאינם אקוטיים. שפעת או קורונה - הישארו בבית, מינעו הדבקה, שתו נוזלים חמים, מקסימום אקמול וקוו  לטוב.
וירוס הקורונה התגלה לראשונה בינואר ומאז הוא תובע קורבנות ברחבי הגלובוס. ולמדע אין כרגע שום פתרון. מיליארדי הדולרים המושקעים במחקר ובפיתוח לא יצרו השפעה שהצליחה לעת עתה להזיז לוירוס העקשן.
הכל משתנה סביבנו. וזו הזדמנות מצוינת לבחון, להתבונן ולאוורר את הנחות המוצא הבסיסיות שלנו לגבי הכל.
נדמה כי זה הזמן לנסות ולהשתחרר מאמות המידה שחשבנו אותן למוחלטות עד לאחרונה, ולהאזין למגוון הקולות שיכולים לסייע.
להאזין בכנות עם מוח של מתחיל כי הריסט (reset) - הוא ההישרדות החדשה.
ובהיותנו לבד במה שאפשר שהוא חווית הקצה הדרמטית ביותר שחווינו כאן מזה שנים ראוי שנקבל מידע מגוון כדי שנחליט טוב יותר בעניין גורלנו.

ליוגה - יש כאמור מה להציע. ברמת הגישה והפילוסופיה האישית (אסטרטגיית ההתמודדות) עמה אנו מסתובבים בימים אלו ובמקביל ברמה הבריאותית הקונקרטית. 

הימים הללו בהם מתפנה זמן ובמקביל מתפתחת תחושת האיום והסיכון הם זמן מצוין להתחיל וללמוד יוגה. כגישה לחיים, על משבריהם ומצוקותיהם וכאימון פיסי. האימון הפיסי ביוגה יודע לקדם את החיוניות האנרגטית בכך שהוא משלב באופן ייחודי תנועה המשולבת עם מניפולציות עם/על מערכת הנשימה תוך חיזוק השרירים המעורבים בה, סל יתרונות  ייחודיים וחשובים בימים אלו. 

אפשר ומאד רצוי פשוט להתחיל. עכשיו ומהבית. ללמוד ולהתאמן. ספרי התנועה אל היסודות - הצעה לאימון אישי ביוגה (הוצאת מדף ליוגה, חיפה, 2015), מציע הדרכה פשוטה ובהירה ללימוד עצמי ולפיתוח-סיגול אימון ביתי והוא מוצע בימים אלו להורדה דיגיטלית ברחבי הרשת. ומבטיח לסייע ולתמוך טלפונית כמו תמיד בכל מי שמעוניין להתחיל ולתרגל.

כמה הצעות וטיפים יוגיים להתמודדות קלה יותר:
א. ידיעה שגויה (א-וידיה) היא תחילתו של מעגל המחולל כאב וסבל (חמשת הקלישות). ואנו מוצפים בימים אלה בשפע של אמירות, פרשנויות ומידעים שמהימנותם לא אחת מוטלת בספק ושברוב המקרים אינם מוסיפים לנו דבר וחצי דבר. חשוב לשקול לצרוך מידע וחדשות במתינות רבה ובחסכנות. להתחיל בדיאטה לתודעה. לשקול הימנעות כמעט מוחלטת. בידוד תודעתי. שפע מידע שאין לנו מה לעשות איתו הוא רעל של ממש.   

ב. היוגים מדברים על "הימנעות מכאב שעשוי לבוא" כשאחד האמצעים לכך הינו שינוי מוחלט של הרגלים (טפאס). צמצום הפצת הנגיף והקטנת סיכויי ההדבקות מחייבים שינוי רב של הרגלים. שינויים אלו יהיו עמנו עוד זמן רב. לעתים שינוי ההרגלים נוגע ממש במה שעד אתמול אהבנו במיוחד, חשבנו שאיננו יכולים בלעדיו, הערכנו שהוא האמת היחידה. זהו הזמן להרחבת תשומת הלב והמודעות ולשינוי משמעותי של הרגלים וגישות,  להתמודדות דינמית עם ההשתנות המתהווה לנגד עינינו ממש עכשיו, לצמצום הדומיננטיות של העדפות ואי-העדפות קיצוניות; צעדים פרקטיים של ממש כדי להפחית ולצמצם את הכאב שעשוי לבוא.

ג. בהמשך להכוונה להימנעות מהכאב שעשוי לבוא (סוטרה 2.17) מסביר פטנג'לי כי מהות הכאב הזה הינו ההזדהות בין הרואה (המהות, פורושה) לנראה (העולם הפיסי-החומרי, פרקריטי). לצד נוכחותנו בהוויה בה אנו חיים ושאיפתנו לעשות את חלקנו כדי לעזור לעצמנו ולאחרים (ר' בהמשך סעיף ה) חשוב לשמור על מרחק מסויים ועל אי הצמדות (טכניקות יוגיות). להסתכל על האירועים כולם כאילו היינו צופים מהצד. להזדהות פחות מבחינה רגשית ובכך להתמודד ביתר קלות עם פחד ודאגה.

ד. אמונה ביכולת של כולנו להתמודד על כל מה שקורה ויקרה היא הדלק המרכזי מאחורי יצירת אנרגיה וחיוניות. וחיוניות של מערכת החיסון היא בדיוק מה שאנו צריכים בימים אלו. 
לאמונה בהקשר הזה כמה מעגלים. 
ראשית, האמונה באנשי המקצוע של מערכת הבריאות. מערכת הבריאות המקצועית מבקשת שנסמוך עליה ונתמסר לה ומבקשת שנשמע להנחיות בנוגע לבידוד ומגע חברתי וזאת כדי שאם נזדקק לעזרתה היא תהיה שם עבורנו. גם אם יש לנו ביקורת על הפוליטיקאים, אותה חובה להשמיע ללא כל חשש או היסוס, חשוב שנזכור שהדרגים המקצועיים עושים כמיטב יכולתם ואמונתם כדי להתמודד עם המשבר הזה ושהצוותים הרפואיים במדינה מסורים וטובים מאד. חשוב שנאמין בהם ולהם. 

המעגל השני הוא האמונה בעצמנו. מלבד קיום המלצות מערכת הבריאות יש עוד דברים שאנו יכולים לעשות. ייתכן שהמעשים הללו הם לא פחות משמעותיים מקיום הנחיות ההתבודדות.
מוצע להתאים את אורח החיים כדי לתמוך במערכת החיסון ולהגביר את החיוניות האנרגטית שלנו שהיא המפתח לבריאות מיטבית. 
למשל:
 - להירגע, לישון טוב ולנוח כדי לתת למערכת החיסון לעבוד.
 - לחזק את הגוף ואת מערכת החיסון - דרך הקפדה על פעילות גופנית אירובית (הליכה, ריצה, רכיבה וכיוב) ואנאירובית (הוכחה חד משמעית לאפקטיביות), תזונה בריאה רוויות ויטמינים ומינראליים (פרות וירקות רבים למי שאיננו מוגבל  באכילתם ועוד), מניעת עישון, בחינת שימוש בתוספי מזון ובצמחי מרפא.
נדמה שבהתחשב בזמן המיוחד בו אנו מצויים וברמת מצאי המדף המקומי ומבלי לפגוע בכלליות האמור שווה להבנתי ולדעתי, למי שאין לו מניעה מיוחדת לכך, לשקול ברצינות נטילת ויטמין C, ויטמין D, אבץ וויטמין A, בכמויות מתאימות ובנטילה ישירה ו/או כמולטיויטמין, לזמן תחום ומוגבל.  ואני מודע וער כמובן לוויכוח הנטוע בנוגע ליעילות ואף לבטיחות של נטילת תוספים אולם הזמנים, כידוע, אינם זמנים רגילים ובהתחשב בכך שאין עד כה מענה מניעתי משמעותי אחר, דעתי היא שבעקרון כדאי וכל עוד מדובר בנטילה לזמן מוגבל גובר הסיכוי לתועלת על פני הסיכון לעוררות יתר של מערכת החיסון ולתגובה אוטו-אימונית. בכל מקרה של ספק כדאי כמובן, להתייעץ עם הרופא המטפל ולהחליט אחרי שמיעת דעתו.

- להתאמן יום יום ביוגה! הכוללת תנועה אנאירובית הנחוצה לטיפוח החיוניות האנרגטית ולחיזוק מערכת הנשימה. 

המעגל השלישי הוא מעגל האמונה בקהילה ובעולם. אמונה ביכולת העתידית של העולם להתמודד עם הנגיף. בין אם במציאת תרופות למי שחלה ובהמשך חיסון שיוצע לכל ובין אם בהתפתחותה ההדרגתית של תנגודת חיסונית טבעית בקרב רבים (תסמונת העדר), דבר שיגן על מי שנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר. לצד צעדי ההתבודדות הנדרשים מוצע לא לשפוך את התינוק יחד עם המים. ככל שאנו עצמאים ובלתי תלויים, בסופו של יום איננו יכולים בלי אחינו בני האדם, ללא הבדל דת, גזע ומין. חשוב להתרחק מסכנה ועם זאת להשתדל ולא לתת לאיום לתפוס מקום בליבנו. רע ומר יהיה עתידנו אם נראה בכל אדם גורם סכנה פוטנציאלי שיכול להדביקנו. יחסי גומלין הדדיים הם הדלק של העולם. חושב שבימים אלו חשוב במיוחד לא לשכוח זאת.
אמונה כמקור לאנרגיה וחיוניות. אמונה כמקור לחיזוק.

ל ס י כ ו ם: חשוב מאד לזכור ולהזכיר לעצמנו וליקירינו שלצד המאמץ להימנע מהדבקה מערכת החיסון שלנו מסוגלת להתמודד עם הוירוס גם אם נחלה. יש לנו את היכולת הזו ולא משנה לאיזו קבוצת סיכון סטטיסטית אנו שייכים. הסטטיסטיקה לא נכתבה עלינו ואנו לא מוכרחים לשתף עמה פעולה. כמובן שתמיד חלה חובת הזהירות המלאה וההימנעות מכל מה שיכול לחולל סבל עתידי. 

חוסר האונים לנוכח אי הוודאות איננה גזרת גורל. כל אחת ואחד מאתנו חייב לעשות את חלקו הכי טוב שהוא יכול. זהו המיקוד. זהו העיסוק המרכזי של כולנו בימים אלו. זו העבודה. מהמקום שבו אנו נמצאים בחיים האישיים, במשפחה, בעבודה. התפקיד שלנו הוא לעשות את חלקנו אף אם התוצאה איננה לחלוטין בידינו.
28/3/2020