אימון גופני מחזק נשימה מחזק חיוניות
 |
מתיחה. כיווץ. כפיפה. פיתול. שאיפה. נשיפה. עצירת נשימה. השהיית נשיפה. הפוגה.
האימון הגופני ביוגה, המבוצע תוך שילוב בין תנועה לנשימה על מצביה השונים והמגוונים, מציע מאפיינים מחזקים ומבריאים ייחודיים.
בשיטת היוגה אותה אני מלמד ומתרגל, כל תנועה גופנית מלווה בנשימה קצובה מותאמת והשהייה בתנוחה מלווה בעצירת הנשימה (Kumbhaka) או השהייה הנשיפה (Sunyaka). באופן זה הופך האימון הגופני באסנות-תנוחות יוגה לאימון נשימתי-אנרגטי, פראנאימה, ומגביר באופן ניכר את האפקטיביות שלו.
גישה זו לאימון פותחה ביוגה אינסטיטיוט שבמומביי הודו, ותיק בתי הספר ללימודי יוגה שנחנך ב-1918, ונמצאה כתורמת משמעותית לשיפור מצב הבריאות ואיכות החיים וזאת בהתבסס על שנים רבות של מחקרים ועדויות של מתרגלים רבים ברחבי העולם.
התאהבתי בשיטת יוגה זו לאחר שנים של אימונים בשיטות היוגה המוכרות יותר, אשטנגה, ויניאסה, שיבננדה, איינגר וכו'. למדתי להעריך את תחושת החיוניות-ויטאליות המורגשת במהלך האימון ובעקבותיו, ושנבנית כתוצאה ממנו כמו גם מההרגשה הטובה המתבטאת גם בהקלה גופנית. בסיוע התרגול מתרחבת היכולת לפגוש באמצעות הגוף רגשות שונים שעלו וצפו במהלכו, כך שקל יותר להתבונן בהם ולהכירם.
התרגול בשיטת היוגה אינסטיטיוט הוא צבר של חוויות ורשמים, תחושות של יכולת, אומץ, מסוגלות ובמקביל של קבלה והבנה. האימון המתמשך בגישה זו מפתח סבלנות, שלווה ורוגע תוך רווחים גופניים הניכרים באזורי החולשה הרגישים.
אנו עובדים בשיעור על חיזוק שרירי הליבה של הנשימה, שרירי החזה, שרירי הצלעות ושרירי עצם הבריח, מתמקדים בהעמקת הנשימה דרך תרגול נשימות מגוונות, ביטניות, גרוניות (Ujjayi) ומלאות ומחברים תנועה, כל תנועה, לרבות בכניסה אל התנוחה וביציאה ממנה אל נשימה תואמת תוך תזמון מניפולציות נשימתיות לפי הנושא והעניין אותו אנו מבקשים לקדם.
האימון הגופני ביוגה מתייחס לשתי רמות של מציאות. מחד, הרמה האנטומית-פיזיולוגית, ברמת התועלות הגופניות-רפואיות הישירות על ההומאוסטזיס של מערכות הגוף השונות ובמיוחד על מערכת העצבים, מערכת השריר-שלד, המערכת ההורמונלית, מחזור הדם, המערכת הקרדיו-וסקולארית וכמובן מערכת הנשימה. מאידך, הרמה האנרגטית, שהיא לב המטפיזיקה של ההאתה יוגה ולפיה במקביל לגוף הפיסי יש בנו מערכת עדינה של מעבירים אנרגטיים המטעינים את הגוף שלנו באנרגיה, משמרים אותה ומונעים את זליגתה. מבנה המזכיר במידת מה את חוויותינו הבסיסיות של "יש/אין כוח" ושל מי/מה שנותן ומי/ומה שנוטל.
המטרה המשמעותית של האימון הגופני ביוגה היא להגביר את החיוניות, הויטאליות, או להעצים את אנרגיית החיים (הביו-אנרגיה) בנו, משאב העומד מאחורי התפקודיות והמכונה ביוגה - פראנה, ברפואה סינית - צ'י ושיאצו - קי.
האוויר שאנו נושמים הוא נושא מרכזי של פראנה הנקלטת בגוף באמצעות האף, ממנו אנו משתדלים ביוגה לשאוף ולנשוף ודרך פתחים וחיבורים ממשיים אחרים (שטח הפנים של העור, למשל) ופתחים אנרגטיים (צ'אקרות) המוזכרים בספרות היוגית והחופפים למיקומן של הבלוטות האנדוקטריניות בגוף האדם.
בתקופה של התמודדות עם אתגרים ייחודיים עולה הצורך לתגבר ולחזק אנרגיה זו, שמתבטאת בין השאר בתפקודיותה וביכולותיה של מערכת החיסון. שימורה של הביו אנרגיה והעצמתה מתבטאת בין השאר ביכולת להתמודד עם מחלות, וירוסים, משברים ואתגרים. השגתה של חיוניות זו קשורה במבנה הגופני והנפשי שלנו, ביכולתנו לנוח ולהירגע ובמידת ה"כוח" העומד לרשותנו. לא כוח במובן הרגיל דווקא כי אם יכולת הכלה והתמודדות, עמידות, מיקוד ושיקול דעת.
אימון גופני ביוגה המתמקד בחיזוק הנשימה וחיזוק החיוניות האנרגטית שלנו, יחד עם התאמות בתחומי אורח החיים, הגישה הפסיכולוגית והתזונה – תומך בבריאות באופן כללי הן בהיבט המניעתי ומגביר את יכולת העמידה וההגנה הטבעית. התקופה המורכבת עמה מתמודד העולם מגבירה את הצורך והחובה להכיר, ללמוד ולהשתמש ביתרונות שאימון זה יכול ומסוגל להעניק לנו ולשפר בכך את הבריאות ואת יכולת העמידה והעמידות של כל אחת ואחד מאתנו שיביאו אותו אל חייהם.
תגובות