בלוג היוגה של טל

חרות נתפסת בעינינו כזכות יסוד אוניברסלית המשותפת לכל היצורים החיים. אולם הסכנות האורבות לה הופכות אותה לבלתי מובנת מאליה.  איומים ממשיים על חירויות האדם והפרט מבוצעים ע"י משטרים, פרטים וגופים הנוגשים בה בין אם במתכוון ובין אם כתוצאה עקיפה של חוקים, תקנות ומדיניות - וההתמודדות בעולם עם מגפת הקורונה חשפה את המורכבות של קיום אתגר החירות לצד שמירה על בריאות הציבור ואינטרסים ציבוריים אחרים.  במדינות רבות מדי הפגיעה בחירות היא עניין של קבע ובני אדם רבים, שלא לדבר על בעל חיים, אינם נהנים מזכות יסוד בסיסית זו.  פילוסופיית היוגה מבהירה כי חיים במקום משגשג ושליו, ששליטיו נאותים-מנהלים ומתנהלים בסבירות, מוסריים-הוגנים (האתה יוגה פרדיפיקה, 1.8*) - הם תנאי אידיאלי למי שמבקש לתרגל יוגה. ואכן, קשה לכוון ולשאוף לחירות כשתנאי החיים הבסיסיים הינם קשים ומדכאים וראוי לשאוף לשינוי החברה, הסביבה והממשל כך שיהיו הוגנים ומוסריים, סבירים ומקדמי שלווה ושלום. הפילוסופיה היישומית של היוגה מדברת על חירות וחופש כמצב פנימי. חירות מהיצמדות ומהיקשרות יתר, חירות מתלות באובייקטים, באנשים, ברגשות ובמצבים. ...