אימון דינאמי בשילוב עצירות והשהיות נשימה - שיטת יוגנדרה

אנשים בריאים המעוניינים להעמיק את ההשפעה המנטאלית והגופנית של התרגול יכולים לבצע את התנוחות השונות הכלולות באימון היוגה באופן דינאמי תוך עצירת נשימה והשהייתה בזמן ההישארות בתנוחה. 

כל תנוחת יוגה מהכניסה אליה ועד היציאה ממנה מותאמת לארבעת שלבי הנשימה: שאיפה, עצירת הנשימה-השאיפה, נשיפה והשהיית הנשיפה "מחוץ לגוף".

החזקת הנשימה בריאות אחרי השאיפה מחזקת את בית החזה ואת איבריו ותורמת במיוחד להשגת מיקוד, שקט וריכוז. 

השהיית הנשימה "מחוץ לגוף" אחרי הנשיפה מחזקת את אברי הבטן התחתונה ואת הגב התחתון, תורמת להרפיה ומסייעת בניקוי הגוף מרעלים. 

שילוב עצירת והשהיית נשימה אינו מתאים לסובלים מבעיות רפואיות ובמיוחד לסובלים ממחלות קרדיו וסקולאריות ומחלות מערכת הנשימה וכמובן שמוצע לכל מי שמתלבט לגבי יכולותיו להתייעץ עם רופאו. 

התרגילים המבוצעים באופן דינאמי זהים לחלוטין לאלו המבוצעים באופן סטטי תוך נשימה טבעית בזמן שיא התנוחה. הנשימה הטבעית מתרחשת בעת החזקת התנוחה בעוד שבשלבי הכניסה והיציאה ממה נשאף או ננשוף בהתאם לצורך. 

באימון יוגה דינאמי כל תנועה מלווה בנשימה המתאימה תוך ספירה פנימית של משך הזמן, הקצב בו היא מבוצעת. הספירה הפנימית, הפעימה, הינה באורך של כשנייה. משכי הנשימה, החזקתה והשהייתה משתנים ומתעדכנים בהתאם לאופי התרגיל ולצרכיו ויכולותיו של המתרגל.

שילוב עצירות והשהיות הנשימה בתרגול הינו לדברי יוגנדרה, מיסדו של היוגה אינסטיטיוט, בית הספר הוותיק בעולם ללימודי יוגה שהוקם במומביי ב-1918) ומפתחה של שיטה זו - אימון הנשימה המומלץ.

להבנתו זוהי הפראנהיאמה (שליטה על הביו-אנרגיה האישית) האידיאלית היות והתנוחות המתורגלות באופן זה מבוצעות תוך שילוב טבעי ומסונכרן עם תנועה הוליסטית ולא כמניפולציה חיצונית שאינה מערבת את כלל מערכות הגוף. 

בשיעורי היוגה ובהדרכות של המכון ליוגה מוצג מבנה הנשימה המומלץ לכל תרגיל אותו ניתן לתרגל באופן דינאמי תוך שילוב נשימת יוגנדרה - וזאת בהתאם למטרת ותכלית האימון וזהות-מאפיניי התלמיד המתאמן (הפרט הייחודי).

אורך התנועה כאורך הנשימה. במידה וקיימת אי התאמה בין אורך התנועה לבין היכולת לנשום (תחושה של מחנק, קוצר נשימה וכדומה), הרי שזו התוויה ברורה לקצר את משך התנועה ובהמשך להתאמן בהארכתה ההדרגתית עד להגעה לקצב האישי המתאים המאפשר לבצע את האימון ביציבות ובנינוחות. 

כל תוכנית אימון המוצעת בשיעור, בהדרכה או בפירסום כתוב או מצולם -  הינה בסיס לחקירה ולעבודה עצמית. כל גוף, כל מתרגל, שונה מחברו ולפיכך צריך למצוא את דרכו הייחודית אל ההצלחה בתנוחה. ההישג באימון הגופני היוגי מתגבש סביב היכולת לשהות בתנוחה ביציבות ובנינוחות למשך פרקי הזמן המוגדרים, בין 4 ל 10 שניות אם מבוצעת עצירה או השהיית נשימה ועד חצי דקה לגבי מרבית התנוחות המבוצעות תוך נשימה טבעית בעת ההחזקה.

החיפוש, הבדיקה והאיתור של הנתיב הייחודי המוביל אל ההצלחה - אל היכולת לשהות ביציבות ובנינוחות בתנוחה המוצגת - הינם חלק מרכזי באימון והתמדה עקבית ומתמסרת היא הטכניקה היעילה להגיע לתוצאות. 

יש המציעים דווקא למתחילים המסוגלים לכך להתחיל להתאמן באופן דינאמי תוך שילוב נשימת יוגנדרה, מתודולוגיית הנשימה שתוארה כאן ושאותה אנו מלמדים, ועם הזמן והשיפור לעבור לאימון סטטי תוך נשימה טבעית במהלך שהייה ממושכת יותר בתנוחה, ללא עצירות נשימה. 

נדמה כי כל מתרגל יכול לבדוק סוגיה זו על עצמו; ומי שמתקשה בשמירה על ריכוז ומיקוד יכול אולי לראות בגישה זו מפתח יעיל במיוחד להצלחה באימון הפיסי ביוגה ובכל מקרה ראויה, כאמור, הבדיקה האישית לבחינת היעילות המיטבית. אימון מקיף, ממצה ואיכותי כולל בדרך כלל שילוב של שני אופני הביצוע המתוארים כאן, בהתאם לאופי התרגיל והמתרגל, היות ולכל גישת תרגול היתרונות המיוחדים לה.