חופש ושחרור - הזווית של היוגה
אנו מדברים על מוקשה, שכוונתה להשתחרר, לצאת לחופשי, להיות חופשי.
אנו תפוסים וכבולים, מה שמפריע לנו להיות חופשיים.
מה זה שכבל אותנו? איננו יודעים אך אנו עבדים. עבדים להרגלים שלנו, עבדים לאובייקטים, עבדים למשפחה לקרובים, עבדים לעבודה. אנו כבולים בדברים האלו. ועבדות זו היא מוחלטת, איננו יכולים לצאת ולהשתחרר ממנה, היא מסוכנת בגלל שאיננו יכולים לחשוב על שום דבר אחר מלבד כסף, הנאות, אנשים, מערכות יחסים.
בסופו של דבר, המטרה ביוגה היא להשתחרר מהעבדות הזו. הנשגב ביותר ביוגה, ההישג המשמעותי ביותר ביוגה הוא מצב זה של חופש. העדר תשוקות. זהו משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו עם עצמנו, זוהי עבודה פנימית.
באופן חיצוני ומלאכותי לזרוק ולהסיר דברים ולהגיד "אינני מעוניין", לכל זה אין שום משמעות. כל מי שמצהיר שהוא מפסיק לעשן, לשתות - יכול להניח זאת לזמן קצר אבל הכמיהה הפנימית לכך, ההתמכרות, היא חזקה. ואיננו מצליחים לאמן את עצמנו לעצור את מחול הכמיהה וההתמכרות. אנו מעורבים בזה בכל מאודנו וההשתוקקות והכמיהה גדלות ומתעצמות. הבעיה של ההשתוקקות היא שהיא מתגברת ומתעצמת, דבר מוביל לדבר וכשזה מגיע למצב שהיא שולטת בנו ולהתגבר עליה זה בלתי אפשרי.
ביוגה הטכניקה המובילה לשחרור היא אי הצמדות ואימון מתמיד ורציף. באופן מעשי זו הטכניקה. אל תהפכו לעבדים. היו חופשיים. חישבו באופן פתוח ועצמאי. לצערנו ניסינו זאת אולי בעבר אך אין לנו את היכולת והכוח להמשיך. מנסים קצת ומזניחים.
אלו שמכורים לקפה, כוס קפה קטנה, לא יכולים להתחיל את יומם בלי קפה, כה מכורים הם. אז המושג הזה אי הצמדות, אובייקטיביות, הימנעות מתלות, שחרור פנימי. אימון כזה, גישה כזו, אישיות כזו, כוונה כזו, זה מה שחסר לנו. איננו יודעים כיצד להפטר ולשחרר, אנו רגילים ומחונכים להיצמד, להיקשר ולהיות תלויים. על הבוקר אתה מתחיל את התלות ואת חוסר העצמאות. אינך מקבל מה שאתה רוצה ואתה מתעצב. מישהו לא מחייך אלייך כמו שרצית, מזעיף פנים או עצבני ואתה מיד כעוס ועצוב. אתה רוצה שכולם יהיו שמחים ונחמדים.
ביוגה השאיפה המרכזית היא להיות בלתי תלוי ופחות מעורב רגשית באופן עמוק, מכור ומגביל. להמשיך לתפקד בחיים, לחיות ולהיות מעורב אבל בלי השתוקקויות, בלי רצונות עזים, בלי דברים אהובים מאד ושנואים מאד (קצוות של ניגודים כתופעה שכיחה באישיות האנושית - המתרגם).
תגובות