יוגה נלמדת בהעברה ישירה בין מורה לתלמיד ומשתרשת כחווית חיים מכוננת ודינאמית לאורך שנים של לימוד מתמשך. מתוך גישה של הדגשת אחדות בשונות, מותאמת היוגה לאנשים שונים ומגוונים.יוסי כהן עשהאל, המורה שלי, למד ולימד יוגה ברוח גישתו של סוואמי שיבננדה מרישיקש הודו. יוסי "העביר לי את המקל" (כפי שכינה זאת בעת שבצע את טקס ההעברה) ובקש ממני להמשיך וללמד את תלמידיו ברוחו ובגישתו ולהמשיך ולפתוח את הלב ואת הדלת בפני כל שוחר ושוחרת המבקשים להסתייע ביוגה כדי לשפר את איכות חייהם ואת מצב בריאותם.
לאורך השנים יוסי הצליח להפוך את היוגה לבית גופני, נפשי ורוחני עבר כל אדם שמבקש להסתייע בה. הוא הנחיל דרך של הוראת יוגה בקהילה, תוך פתיחות לכל איש ואישה ללא הבדל גיל, דת, גזע, מין, מצב בריאות ויכולת כלכלית.
יוסי האמין ביוגה פשוטה ובהירה, המאפשרת לכל אדם למצוא את דרכו אליה בהתאם לאופיו, יכולותיו ומזגו. הוא האמין באימון יציב, מתמשך ומובנה וחזר והדגיש תוך אמונה פנימית ובטחון רב, שדרך זו, שקרא לה: "הנוסחא שלי," היא המפתח להוראת ולתרגול יוגה. ואכן, התלמידים הרבים שליוו אותו לאורך השנים, בהתמדה ובמסירות, הם העדות החיה לרלוונטיות ולאמת שבדרכו ובגישתו.
יוסי היה ככל הנראה המורה ה"גדול" בישראל; מספר התלמידים שהגיעו אליו לאורך כ-40 שנות עבודתו היה רב מאד. הוא האיש שחשף הכי הרבה אנשים במקום הזה לדרך היוגה. אם אתה גר במרכז או בירושלים ולא שמעת עליו זה משום שהוא פעל בצניעות ובשקט, לא פרסם את עצמו, לא השתייך לאף ארגון, לא נצמד לריטואלים ולמסורות, לא קידש בעיוורון גורואים ולא היה מחובר במיוחד למורים אחרים. אף כי הוסמך במסורת שיבננדה ותמיד שמר על קשר ואף הוזמן להרצות בקורסים למורים שנערכו בישראל הוא לא היה אדוק במיוחד ולא ראה את עצמו כבורג בארגון המודרני הקרוי "שיבננדה יוגה". יוסי הקפיד על עצמאותו ועצמיותו ודאג להישאר מחובר תמיד לאנשים, למקום ולזמן.
השיעור שלו התבסס על עקרונות שיבננדה יוגה אך יוסי שילב בו יסודות וטכניקות אחרות. הוא הושפע גם מסילברג'ן ייסודיאן, המורה ההודי שלימד באירופה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ואחריה עד מותו ב1998, מחברו של הספר "יוגה ובריאות" (יצא בישראל לראשונה ב1958 בהוצאת י.מרכוס). בכלל, יוסי היה איש פשוט שלימד יוגה כפי שחי, פשוט ובהיר. יוסי בקש תשלום צנוע ברוח היוגה ובחר לחיות בעצמו בצניעות ובסגפנות, בפשטות ובענווה. היות וחי פשוט וצנוע לא היה זקוק לממון משמעותי כדי לקיים את חייו וכך גם גבה פחות (בעיניי, מורים ליוגה אינם צריכים להיות חלק מהעולם הקפיטליסטי שבו תפקידו של המוכר הוא לקחת כמה כסף שהוא יכול. הסכום שמורה בוחר לגבות הוא בעיקר פונקציה של אורח חייו ושל צרכיו). יחסו לכסף העמיק וחידד את עוצמת ההוראה והדבר חיזק את אמונתם בדרך היוגה של התלמידים שנשארו עמו וממשיכים היום ללמוד בדרכו.
עושה כמיטב יכולתי להמשיך את הדרך, להתאימה לעולם המשתנה, לצרכים החדשים, להבנות ולידע המתפתח - וזאת ברוחה של מסורת היוגה אותה למדתי ממוריי. את הסמכתי כמורה וכתרפיסט בחרתי לקבל מהיוגה אינסטיטיוט במומביי, הארגון הותיק בעולם ללימודי יוגה (נוסד ב-1918), במסגרתו למדתי כעשור תחת הדרכתו של ד"ר ג'איידב יוגנדרה, פילוסוף ויוגי מוכשר, אמין ורציני. היוגי האחרון. ד"ר ג'איידב חי ותירגל בעצמו את אשר לימד ובכך היווה השראה עוצמתית שאין לה תחליף.
היוגה היא מדע מבוסס (אף אם סובייקטיבי במידה רבה), יציב ואיתן. מאחוריה אלפי שנות התנסות ישירה והבנות עמוקות. הבנות אלו הינן לדידה אבני היסוד של החיים בעולם. האדם והיקום יחד עם החי והדומם. אנרגיית החיים, התודעה הפרטית והתודעה האוניברסלית. ההתפתחות, הקיום וההישרדות. מקורות הסבל והמצוקה והנתיבים אל האושר והחופש. ההבנות המבוססות אודות האדם והעולם. השאיפה לטובות ללא התניות והלימוד העצמי המבקש להבין את המציאות, ואת ההשתנות כמרכז הווייתה. את המניעים האישיים ואת החיים עצמם באמצעות השתתפות פעילה ושוחרת אתיקה בהם תוך תרגול מתמשך של אי הצמדות. כל אלו הם לב הידע היוגי ועליה מתבססת ההבנה כולה. הידע הוא נצחי, חי ותמיד רלוונטי. הוא הבסיס לאירועים המשתנים שאנו חווים בחיינו האישיים, הקהילתיים, המדינתיים והעולמיים.
תגובות