השוטה על הגבעה

כשהחיפושית פול מקרטני כתב את המילים לשיר "הטיפש על הגבעה", הוא רמז למורה שלו ליוגה, מהרישי מהש יוגי, שנהג לחייך ולצחוק המון. עבור פול, כחפשן, יחד עם חבריו ללהקת החיפושיות, ג'ון לנון, רינגו סטאר וג'ורג הריסון, הטיפש הוא למעשה הטיפש הנבון, הרואה את העולם ואת כל אשר בו לא רק מנקודת מבט מרוממת, אלא אף בבהירות ובתבונה. הוא צוחק משום שהוא משועשע מההתקוטטויות הקטנוניות ואי ההבנות המתרחשות בחיים היומיומיים בשל העדר פרספקטיבה ובוננות. שמו של השיר הושפע, כך טוענים, מהיצירה ההולנדית הקרויה: הטיפש, אשר אף היא הושפעה מקלף הטארוט: הטיפש, המוערך כאפס אך יכול להיות גם הראשון והאחרון בסדרת הקלפים האמורה.

המשותף לכל היצירות הללו הינו שלאורך הזמנים החכם והיצירתי ידע שאין להתייחס אל הטיפש כאל מטומטם  חסר חשיבות ונטול משמעות, גם אם הוא עשוי לעשות רושם כזה; שהרי שהטיפש הוא למעשה נבון ומבחינות רבות אף מואר. ליצן החצר, הטיפש, הנמצא בכל מקום, הוא אחד היכול להתבדח על כל נושא ודבר ולגרום לכולם לצחוק ולחייך גם ברגעים הקשים, המאתגרים והמותחים ביותר. להקליל את האווירה, זו משימה לא פשוטה כלל ועיקר המחייבת את הטיפש להיות סקרן, שופע ידע, נינוח, גמיש וחכם - וזאת כדי להצליח להביא ולהציג זוויות מרעננות לרגעים כבדים.

הטיפש נחשב לאפס, לאף אחד, לנשוא לעג והשפלה. רואים בו דמות אימפולסיבית, חסרת אחריות, לא רצינית ונטולת נימוס, נאיבי חסר תקנה ובעל כושר שיפוט מופחת. לעיתים אף מגושם, מכוער, חסר תועלת. לא אחת הוא מוצג כדמות מעוותת, גמד או פגום גופנית ושכלית. הטיפש עשוי להיתפס לעיתים כיהיר ונפוח ובמקביל כנטול יכולת ממשית בשום תחום. 

אך לטיפש יש צד נוסף, סמוי, מעודן ופנימי - שהוא החשוב ביותר מבין כל פניו המגוונות, מעוררות המבוכה, רבות הקטבים והמתסכלות ובמקביל המחיות ושופעות החיים, היצירתיות והחיוניות, הארכיטיפ של הטיפש החכם. כותב על כך הפסיכולוג ברדלי אולסון: "ייתכן כי אי הוודאות המבלבלת של הפוסט-מודרניזם מחזירה אותנו אל הטיפש משום שככל שההשתנות חדה ומהירה יותר - כך הופכים החיים לשבריריים, מפתיעים ובלתי צפויים . גישה חתרנית והפוכה, אותה מייצג הטיפש המסורתי, שוטה הכפר, מסייעת למציאות להיות סבילה ונסבלת יותר ולאירועים להיות קלים יותר לנשיאה ולניהול. וכשהכל הופך להיות פחות קשוח, רישמי וכבד, אנשים משתחררים ונרגעים קצת.

אם נחזור לשירם של החיפושיות, מה שמקרתני ניסה להעביר הוא שאדם צריך בחייו מידה משמעותית של בהירות, פרספקטיבה וביטחון להיות מסוגל להפוך את הדברים לחלוטין. להיות מעורב בעולם ועם זאת להיות מחוצה לו - ועדיין להרגיש שהכל מתקבל על הדעת, מלא באהבה - ובלי להיות מוטרד ועמוס מדי. 

 

תורגם מתוך הטיימס אוף אינדיה, נכתב ע"י גנאש נריאני , פורסם ב 1.4.2023.

Day after day, alone on a hill

The man with the foolish grin is keeping perfectly still

But nobody wants to know him, they can see that he's just a fool

And he never gives an answer

But the fool on the hill sees the sun going down

And the eyes in his head see the world spinning around

Well on the way, head in a cloud

The man of a thousand voices talking perfectly loud

But nobody ever hears him or the sound he appears to make

And he never seems to notice

But the fool on the hill sees the sun going down

And the eyes in his head see the world spinning 'round

And nobody seems to like him, they can tell what he wants to do

And he never shows his feelings

But the fool on the hill sees the sun going down

And the eyes in his head see the world spinning 'round (oh oh oh)

'Round and 'round and 'round and 'round and 'round

And he never listens to them, he knows that they're the fools

They don't like him

The fool on the hill sees the sun going down

And the eyes in his head see the world spinning 'round

Oh ('round and 'round and 'round and 'round)

Oh

* תמונת הפתיחה הינה של מצולם אקראי באדיבות פיקסביי ואין כמובן כל קשר בין תוכן הרשימה לבין המצולם.