לאמן את האימון מ כבדות , כהות, חוסר אונים , דריכה במקום - למיקוד, בטחון עצמי , פתיחות ו התקדמות - באמצעות אנרגיה של תנועה, התרחבות ופעולה. היוגה וה סאנקיה מתארות את הבסיס על פיו מתנהל המופע הבלתי יציב והמשתנה תמיד של המציאות. טאמאס, רג'אס ו סאטווה . שלושת מצבי החומר, אנרגיות מופשטות המעצבות את הקיים והנגלה. האימון, שיש בו מפגש מותאם באמצעות הגוף והנשימה, מחולל תזוזה עדינה ומכוון ל השבת האיזון בין שלושת המצבים, מרכז שהוא מקור ה well being -בריאות. מה נרצה? לעורר את תודעת המתלמד , את הראש הפתוח תמיד, את הגישה הסקרנית כמו זו של ילד , ללא תלות בגיל הביולוגי, במעמד, בהשכלה. אפילו לא בניסיון. לערער על המחשבות שהיו לנו עד עתה, לאוורר ולבדוק אותן כל העת - הייתכן שאני טועה? אולי יש עוד זווית עליה לא חשבתי? להזכיר להישמר מפני ה קפאון המחשבתי, ה נוקשות האידאולוגית, ה עיקשות וההפרדה בין "אהוב" ו"שנוא", בין "שלי" ל"לא שלי". המחשבות הן אובייקט חומרי מתחלף, משתנה , המקבל פנים וצורות חדשות ומתעדכנות כל העת. האם נגביל את עצמנו ונצמד אליהן? נתעקש...
תגובות